מירי רוזובסקי 26 השנים מפרסום הספר וכל מה שקרה ולא קרה בחיים שלנו ( שלה ושל הספר ושלי ) מאז . וכל הזמן הזה שבו לא חשבתי עליה, לא לפני הספר ולא תוך כדי הכתיבה שלו ולא בשנים שאחרי כן, כל הזמן שממחיש ומשחזר את ההינטשות המהותית שלי מול עצמי . פעם חשבתי שקשת לימדה אותי את חוסר היכולת שלי לאהוב את מי שאני אוהבת . עכשיו אני חושבת שהיא לימדה אותי את חוסר היכולת שלי לאהוב את עצמי ( אפשר ללמוד את זה בכלל ? ) , ואני רוצה לבקש ממנה סליחה . לא על החיים הקשים שלה שסיפרתי בספר, אלא על החיים של הספר, שלא הצליח, שלא הצלחתי לגדל אותו כמו שהגיע לה . כי התביישתי בה . כי ידעתי שמשהו לא מדויק . כי איך אני יכולה להזהדהות מבפנים עם ילדה שאני לא אוהבת ? ואפילו עכשיו, כשאני מנסה להבין את מהלך הכתיבה של "כמו לשבור אור", אני לא מצליחה לערסל אותה בתוכי, מי יכולה לערסל בתוכה מפלצת . הנה — אמרתי . קול המספרת של הספר האחרון שלי הוא של מפלצת . ילדה מופרעת . קשת היא מה שקורה כשילדה גדלה עם הורים מופרעים שלא רואים אותה . היא קלקול . היא ה- קלקול . היא אני . "כמו לשבור אור" יצא עשר שנים אחרי "פעם בחיים" שהיה רב-מכר גדול,...
אל הספר