4 82׀ ג . העיניים . אני זוכרת את השאלה המרכזית שלה : 'דנה, מה את רוצה שיקרה ? ' עניתי, וזה קרה . בהמשך נכנסה גם רשת סטימצקי שבבעלותה, כחברה 'מעגלת' . "יפית התייחסה לפגישה שיזמתי כפגישת עבודה מחייבת, העניקה את התובנות שלה לגבי הקמפיין והסכימה לצלם את התשדירים על חשבונה . התרומה של יפית פתחה פתח לתרומות נוספות, כולל תרומת זמן אוויר לשידורים בטלוויזיה . "הקמפיין היה הכי פשוט שאפשר . יפית התיישבה בצורה הטבעית ביותר מול המצלמות, הסבירה איך האזרח תורם באמצעות עיגול לטובה, הוסיפה שהיא בדקה ושכל הכסף אכן מועבר לתרומות — וזהו . הכספים החלו לזרום . " ב- 2016 ישבה יפית בחדר הישיבות של "סופר-פארם" ורשמה בשקדנות במחברתה . לרגעים זו נראתה כקפיצה לאחור במנהרת הזמן . נדמה היה כאילו יושבת שם יפית בת העשרים ושתיים — הכתבת הרושפת והסקרנית שהתייצבה למסיבת העיתונאים של נעלי "גלי" . חלפו שלושה עשורים ממסיבת העיתונאים של "גלי", אך הסקרנות הגימלית נותרה כשהייתה . המבט הירוק נותר חודר, והרצון ללמוד נותר כן ואותנטי . לא היה אפשר לטעות בהם גם מבעד לחריץ העיניים הצר . הסקרנות והלהט נותרו כשהיו כשהגיעה אל לק...
אל הספר