סוף דבר (?)

143 במטרה להשפיע עליו, לחזור אל השלם, לכונן אותו מחדש . לאורך הספר טענו כי בתודעתם של אימהותינו ואבותינו הקדמונים הפגימה בעולם, בם עצמם ובקשר שבינם לבין העולם — אחת היא . זאת ועוד, בחווייתם של אימהותינו ואבותינו הקדמונים פעילות שתכליתה יצירת מגע עם העולם שמעבר, שאותה נכנה כיום ״פעילות טקסית״ או ״שמאניזם״, ופעילות נפשית שאותה נכנה כיום בשם ״אינדיבידואציה״ למשל — אחת היא . אנו חיים כמיליון וחצי שנים מאז החלו לסתת אבני יד נפלאות, כמאה ושבעים אלף שנים מאז נוצרו מעגלי הנטיפים במערת ברוניקל, כשלושה-עשר אלף שנים אחרי שצוירו ציורי הממותות האחרונים במערת רופיניאק שבדורדון ואחרי מות הקרנף האחרון באירופה . נשאלת השאלה — האם הצליחו הקדמונים במלאכתם ? האם נעצרה ההתרחקות מן העולם, היא התפרקותו, היא התפרקותנו ? זו שאלה רטורית כמובן, אבל היא מעוררת בנו מחשבות . מחד, דומה שהנתק בין האדם לעולם בימינו מעולם לא היה חריף יותר . לנתק הזה קיימים ביטוים רבים ושונים ודי אם נזכיר את המשבר הסביבתי — גרסה מודרנית של היעלמות החיות הגדולות — שיש הגורסים שיוביל לסוף הקיום האנושי עלי אדמות . מאידך, נדמה כי תודעת האדם...  אל הספר