135 פנים אחרות״ שומע גיא בחדר הטיפול שלו כמעט מדי שבוע . נתייחס למוטיב זה של "הזרה" מנקודת המבט של התאוריה היונגיאנית, ונבחן את משמעויותיו בהתייחס לציורי המערות . מקומו של החלום הינו מרכזי ביותר בחדר הטיפול והאנליזה היונגיאנית . דומה שיותר מבכל זרם פסיכואנליטי אחר, באנליזה היונגיאנית הופכים החלומות והעבודה עליהם לשדרת הטיפול, למפת הדרכים והמגדלור גם יחד . החלום הינו אחת הדרכים המרכזיות, אם לא המרכזית שבהן, שבאמצעותה מפרה הלא-מודע את המודע כחלק מפעולת הפונקציה הטרנסצנדנטית . אם זוכרים שבלא-מודע פרושה גם שכבה לא-אישית, או ליתר דיוק — על-אישית, מבינים כיצד עשויים החלומות להפוך למפת הדרכים של ההתפתחות הפנימית — לצד שהם מקרבים את הלא-מודע האישי למודע, הם נושאים בכפיהם גם חומר ארכיטיפי שעשוי לקדם ריפוי והרחבת התודעה . אחד מכליו המרכזיים של החלום לאפשר זאת, הינו, כמובן — הדימוי . באמצעות הדימוי — בין אם הדימוי הוויזואלי ובין אם עלילת החלום כולה שגם אליה ניתן להתייחס לעיתים כאל דימוי סימבולי — נותן החלום צורה וגוף לתהליכים מופשטים וזאת במסגרת הצנטרוברסיה שאליה כבר התייחסנו בהרחבה . אחד ממאפיינ...
אל הספר