געגועים לפרה־היסטוריה?

77 שלה פורסמו בספר Never in Anger : Portrait of an Eskimo Family . בריגס מתארת חברה חפה מביטויי זעם, בעיקר כלפי הילדים . היא מספרת על מקרה שבו מישהו הטיח קומקום בגג האיגלו וסדק אותו . "חבל", אמרו הנפגעים ותיקנו את האיגלו בחיוך . במקרה אחר נקרעו חוטי חכה שמלאכת התקנתם נמשכה שעות . הדייגים אולי התרגזו, כנראה שגם כעסו, אבל לא אמרו מילה רעה, גם לא שלחו באיש מבט מאשים . "הם מעולם לא הפגינו כלפיי כעס, למרות שהם כעסו עליי הרבה מאוד פעמים״, סיפרה בריגס . לדבריה, "אפילו ביטוי פעוט של רוגז או תסכול הוא עדות לחולשה וילדותיות" . כשאנחנו קוראים ושומעים על מחקרים שכאלה, אבן הבוחן שמנחה אותנו היא כיצד ראוי שנתייחס אנו כיום לאבותינו הקדומים . אנחנו לא מקנאים באותם בני שבטים ילידים, ואיננו מציעים לעצמנו או לאחרים לעבור לחיות בג'ונגל . עם זאת, אנחנו בהחלט מבקשים להעריך את אימהותינו ואבותינו הקדמוניים באופן שבו הם ראויים לו, וגם אנחנו ראויים להכיר בערכם המלא . מוטב שלא נזלזל בהם ונחשוב שאנחנו טובים יותר מהם, ולא נאבד את תחושות הקשר שלנו אליהם, את חוויית הרצף בינינו, אלא נכיר במעלותיהם ובמערכות היחסים המו...  אל הספר