יד אדם בידך 248 יותר קליטתה של המטאפורה, תלויה בפירוש הסובייקטיבי של הקורא או המתבונן, בעולמו הרוחני והתרבותי וביכולתו לתפוס את המורכבות שלה . דייווידסון כותב : "כל אימאז' פיוטי מרמז על ידי חשיפתו של חלק קטן של העולם על אינסופיותו ובכך הוא מטונימי . באמצעות הדמיון והרגש הופכת המטאפורה לעדשה שדרכה רואים אחרת את המציאות" . קרסטן מציין כי "המטאפורה מחברת שני מושגים שונים לא כדי שנגלה בהם אחדות או דמיות חבויה, אלא כדי שנגלה בהם משהו חדש לגמרי" . לעתים דומה המטאפורה לכדור שלג זעיר, אשר ראשיתו מצער ורק תוך כדי מרוצתו יגדל לממדים הנראים לעין . בכוחו של העיצוב האסתטי הייחודי של השיר עשוי הקורא "לחוש" את מחשבותיו ו"לחשוב" את תחושותיו . שוב אין כל דיכוטומיה של רגש — אינטלקט, מחשבה — תחושה, ראציונאליות — אי-ראציונאליות . אין השירה היפאנית והסינית קובעות הלכות, מטיפות, מורות דרך אחת . הן משרטטות דרכים הרבה, מעלות העדפות אישיות, מצביעות על בחירה אך בחירה זו היא במישור הבחירה של הכותב ולכן גם שירים רבים הם ביטוי לסיפורו האישי של הכותב, לבחירתו שלו בדרך, ואתה הקורא מתקשר אליו . כאלה הם השירים הבאים :...
אל הספר