יד אדם בידך 130 הוא מודע לכאב של מי שלא יוכל להיות מובן לזולתו, ועל אף זאת איננו מתנשא להיות מדריך לזולת . הוא רציני מדי מלהיענות לתשוקה כזאת . הכאב שהוא נושא הוא ההוכחה לכך שהוא הולך בדרך הנכונה . לעומתו האביר המזויף מתבלט במהרה בכשרונו המיוחד ללמד אחרים את התופעה שלמד בלא כל מאמץ ברגע חולף . הוא אינו מעמיק בעניין ואיננו תופס שכדי ללכת בשבילו של אביר האמונה, צריך האדם להיעשות יחיד ואינו צריך הדרכה של מישהו מלבדו ולבטח אינו זקוק לקבל הוראות מפיו של אדם הפולש לתחום שאינו שלו" . ומנבכי המצוקה נטולת האלוהים של עולמנו המודרני, מבקיעים דבריו של ז'אק דרידה, היודע את כאב האֵלם של האלוהים ומדגיש את הצורך של האדם ליטול את הדיבור על עצמו . לדבריו : "אלוהים שוב לא מדבר אלינו . הוא הפסיק עצמו . חייבים אנו ליטול את המילים על עצמנו" . ובדרך מטאפורית חריפה מתאר הוא את ייסורי המגע עם האל : "כמו הייתי מישהו שאלוהים האחד אינו חדל למול אותו" . החוויות הרליגיוזיות הן כלים חשובים בידי המלווה הרוחני ( ור' הפרקים על התפילה בליווי הרוחני, סידור התפילה בליווי הרוחני, התלהבות ואקסטאזה בליווי הרוחני ) . למושג רל...
אל הספר