יד אדם בידך 54 יש הכותבים ביומנם רק כשהם נבוכים, כאשר אינם מבינים דבר מה באשר לעצמם או לחייהם, וכשהם קוראים את שכתבו, הם מוצאים את דבריהם מלאים סתירות ובלתי קוהרנטיים . אנשים אחרים כותבים רק כאשר הם פגועים וכואבים וכך יומניהם פסימיים, כבדים ומלאי כאב . החשיבות של היומן בכל המקרים הללו איננה בתוצרים שבו, אלא בעצם חיי הכותב שהשתחררו מכעס עודף, ממבוכה ומצער . ניקוזו של הכאב ליומן מונע ממנו להרוס את החיים . החיים המשוחררים מאמוציות הרסניות אלה הם התוצר האמיתי של התהליך המטהר . הסופרת וירג'יניה ווּלף ( 1977 Woolf, ) מטעימה את הערך המשחרר והמרגיע של הכתיבה וכאשר אינה יכולה לכתוב פורצים כל כוחות השחור והמזיקים ומשליכים אותה לביצת הדיכאון : לא יכולתי לכתוב, וכל השדים הגיחו החוצה — שחורים ושעירים, להיות בת עשרים ותשע ולא נשואה — להיות כישלון — בלי ילדים — ומטורפת, לא סופרת . ואכן כדאי להטות אוזן לעצתה המעשית של אדאמס ( 1990 Adams, ) , הכותבת : תן לכל המעיק עליך לשטוף מתוכך . היומן שלך הוא המקום המתאים ביותר לבטא את עצמך, את כל הממלא אותך . ספּר את האמת המלאה במהירות . חמש עשרה דקות של אוורור על...
אל הספר