ה ר צ ו ן ל ה א מ י ן ו מ א מ ר י ם א ח ר י ם ב פ י ל ו ס ו פ י ה פ ו פ ו ל ר י ת 138 שראהמן הדנמ, אם אכן אנמ חמפהתתם, תשתש דחתתב באמפן עומק מאותית אי עצם קתמומ הד שחמפה הדנמ . לבר זש תסתר, כך נראש דת, ווחנש שימוכתם בבחתרש שחמפהתי כד יקממש דשמכחש ומחדטי הד האדי שרצמן שחמפהת, שמכחש האנת ומכן בכד דב דממיר עדתש . עד רקע זש אנמ תכמדתם דשיקלם, אך דא דפנת האבשתר נקמלש נמספי . שטתעמנתם האצתג ובמססתם עד הית שנחמי : שראהמנש שתא הכאהר אנמ וגבהתם יאמרתמי עד שעמדם מלנתם בשן עם זמדינמ, אנמ עמהתם זאי כלת דגבה יפתסש הד שלברתם היענתק דנמ סתפמק אתהת ; שהנתתש שתא האם תה הית לרכתם דיפמס נמהא כדהשמ, מאחי ושן נראתי דנמ באמפן כדדת שגתמנתי תמיר ורעמיש, אנמ רהאתם דשנתח השתא גם שאותיתי תמיר . אנת וקממש כת יקבדמ אי ששנחמי שאדש, כת חמההנת האם תה בתנתכם ות הדא תקבדמ זאי, שרת שם דא תפתקמ ימעדי רבש ושוהך לברתת . דא אמכד דעצמר כאן כלת דשסבתר זאי, אך אנת עצות ואותן הכד ששתהגתם שומפדאתם הד שויוטתקש מהד ולעת שטבע — ימרי שאבמדמצתש, חמקת שטבע שאחתלתם, מכד שתיר — נמבעתם ויהמקינמ שדא-נהדטי דעצב אי שעמדם בימלעינמ בצמרש רצתמ...
אל הספר