הסוד בגבולות התבונה במשנתו של רבי אברהם בן הרמב"ם 190 ובהקדמה ל מורה נבוכים . אולם אצלו הסוד וההסתרה הינם בעיקר פוליטיים, היינו חשש מההמון ומאנשי ההלכה שיאיימו על הלגיטימיות של תורתו החדשנית הן בתחום ההלכה, הן בתחום הפילוסופיה והן בתחום הפוליטי . ניתן לראות בכך את יישומה של האיגרת השביעית של אפלטון הטוענת שיש להסתיר תכנים מסוימים כדי להגן על ההוגה מפני השליטים ומפני בורות ההמון . גם רבי אברהם נוקט באזוטריות מחשש מההמון מחד גיסא ומאנשי ההלכה מאידך גיסא . מצד אחד הוא מבקש לא לחרוג מהתחום של גילוי סוד כפי שהתוו חז"ל, מצד אחר מנסה הוא להישמר מהסמכותנות והשמרנות של סיעות האליטות החברתיות בתקופתו . אצל רבי אברהם אנו מזהים גם אפיון נוסף להסתרה ולסוד . הסוד הינו הגרעין המושתל בתוך העשייה של החסיד המבקש להפריח בתוכו את עץ הדעת ועץ החיים, היינו קיום עבודת האל הן באמצעות החכמה והן עם טעם של חוויה אמתית ( = ד'וק ) . בכך אנו רואים חידוש מפליא : התייחסות לעשייה הדתית יחד עם כוונת הלב . זוהי גישה המעניקה לחסיד דרך להגיע להתגלות האור האלוהי . בכל מצווה ומצווה רבי אברהם מחדש ויוצר מערך של סולם עלייה שב...
אל הספר