ההשתחוויות בעת התפילה

הסוד בגבולות התבונה במשנתו של רבי אברהם בן הרמב"ם 172 והפרשן ז"ל אמר כדי להוסיף ביאור למשמעות הנפילה הזו ( של ,37 38 משה מול קורח ) : "ויפול על פניו" "כדי לבקש גילוי השכינה" . . . ואם יאמר : נכון, זהו איסור מהכתוב לפי שנאסרה המצבה 39 שלא זכר ואילו המזבח הושאר ולא נאסר אלא וגונתה משום סוד אף ציווה עליו . . . יש לומר כך גם השתחוויה לא גונתה ולא נאסרה 40 אלא אף ציוו עליה . על פי רבי אברהם, יש בקשר להשתחוויות בעת התפילה אי בהירות המצריכה תיקון . במקורות מסופר על רבי עקיבא שבזמן התפילה השתחווה, ולמדו מכך שרק אדם חשוב יוכל לנהוג מנהג זה . אולם על פי רבי אברהם אין זאת הדעה הנכונה כי דרך השם בהשתחוויה הינה דרך חובה ופתוחה לכול, כולל עמי הארץ ונשים, ואין הדבר אסור מפאת מנהג סודי, למרות שבהחלט קיים תחום כזה בעבודה . זוהי מחשבה מוטעית רביעית : כמו כן אפשר לחשוב בטעות או להטעות על ידי המחשבה שההשתחוויה הינה דבר אשר צריך שיהא בהסתר ושלא יגש אליו כל מי שמזדמן, אלא אדם רב חוכמה, המשיג מה שניתן להשיגו, המאמין בעל האמונה הנכונה, באופן שלא יגש לזה אלא נביא או חסיד גדול או מי שקרוב אליהם, וכן בסתר ולא בג...  אל הספר