ס פ ר ה מ ס פ י ק ל ע ו ב ד י ה ש ם 147 חירותם מן הגאוה אינם מתפעלים ואינם מתרגזים משלטונם של 41 עושי עוול . בהמשך תיאור עבודת החסיד תופסת תכונת הענווה מקום מרכזי והינה מהמאפיינים הברורים של החסיד . וזהו שאמר דויד ( תהלים לו 12 ) "אל תבואני רגל גאוה ויד רשעים 42 והם הם שהקדוש ברוך הוא מאזין לתפילותיהםאל תנדני" . בעבור טוהר כוונתם ובור לבבם, וממלא את כל משאלותיהם כי טובות ורצויות הן לפניו יתעלה ומסייעות לחפצו . ונאמר ( שם י 17 ) "תאות ענוים שמעת ה' תכין לבם תקשיב אזנך", והם שנתייחדו לראות פאר הישועה חלף שפלות הענוה, כמו שנאמר "יפאר ענוים בישועה . בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס" ( שם קמט 4 , קמז 2 ) , "הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם" ( שם שם 3 ) . ואמר ישעיה ( ישעיה סא 1 ) "רוח ה' אלהים עלי יען משח ה' אותי לבשר ענוים . . . לחבש לנשברי לב" . ודייך ( אם תעלה על לבך ) מה שהבהיר יתעלה כי מקום שכינתו הוא ביניהם כמ"ש ( שם נז 15 ) "מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים" . ודויד הודיע כי הענוה רצויה לפניו יתעלה יותר מן הקרבנות, ( תהלים נא 18 - 19 ) "כי לא תחפץ זבח ...
אל הספר