הסוד בגבולות התבונה במשנתו של רבי אברהם בן הרמב"ם 116 וקדשתם — הטעם המכוון בקדושה זו קדושה פנימית על ידי הכנת הלב וחיצונית בשמירה מן הטומאה או ברחיצה לדעת בן עזרא ז"ל . ורמז לך אל הקדושה הפנימית מאמרו אחר זה בהכנה כדי לבאר פסוק זה "וגם הכהנים הנגשים אל ה' יתקדשו", ובלא ספק כבר קדמה להם הקדושה החיצונית ; וטעם הקדושה הפנימית טהרת הלבבות מזוהמת המחשבות שנאמר בהן ה' יודע מחשבות אדם כי המה הבל והתעסקותן בשלימות שהם עתידים לקבל כמו שאמר דוד ע"ה אשכילך בדרך תמים מתי תבוא אלי וזו היא ההתבודדות 3 ואפשר שיש שם דרכי הנבואה שלא ידענו את פרטיהם הפנימית וצוה ( ה' ) יתעלה שתהיה ההכנה שני ימים לפי מה שידע בתחילה שבאותו הזמן תהיה הכנתם שלימה כדי להשיג מה שישיגו אליו ביום השלישי [ שמות יט 10 ] . בהמשך הדיון על מעמד סיני רבי אברהם מסכים עם דעתו של סעדיה גאון לגבי כבוד ה' כקול נברא . ואומר בעזרת הרחמן בגלוי כל זה ובאורו, יש לה' זוהר שהוא בורא אותו ומגלהו לנביאים כדי שיהא להם הוכחה כי דברי הנבואה אשר ראו את משה נכנס בתוכה ויוצא מתוכה והנה שמע העם דבור אלוהי מפרש בעשרת הדברות שהן אמות המצוות ושרשיהן בין אלה...
אל הספר