הסוד בגבולות התבונה במשנתו של רבי אברהם בן הרמב"ם 90 ירושתו . . . אולם כבר הוזכר שיש איסור תורה לומר את הדברים 3 במפורש . עניין החשש מגילוי פן יפלו הדברים על אזנים ערלות וישובשו או יזכו ללעג הוא מסימניהן של תורות סוד רבות . דברים דומים הובעו כבר באיגרת השביעית של אפלטון . בספר ה זהר ב'אדרא רבא' נאמר על יד רבי שמעון : "אוי אם אגלה ואוי אם לא אגלה" . סוד שנשאר בגדר סוד ילך לאיבוד וגורלו להישכח, ואם כן לא יתפקד כמניע וכמכונן לקהילה של אנשי מעלה המחזיקים בידע הנסתר המושיע . ענין נוסף המכביד על רבי אברהם בקשר לגילוי הסודות הוא החשש שיש בכך משום עזות ויהירות, שתי תכונות המנוגדות ביותר לדרך של חסיד ההולך בדרכי ענווה וצניעות כפי שמובאים בספר המספיק לעובדי השם : . . . ואחרי זה אדבר ומה רבה עזותי לדבר ויהירותי להתערב לפרש מה שקטונתי ממנו אלמלא שקויתי לעזרתו יתעלה שידריך אותי לבאר כמו שגמל עלי בגלוי הענין, וכפרתי על מה שהעזתי בו כי לא לכבודי אני אומר אבל להודיע מבקשי ה' פירוש תורת ה' [ שמות ו 2 ] . דרגות הנבואה באות לידי ביטוי גם בידע הנסתר ובתחום הנכבד של סודות שמות האל המייצגים דרגה בסולם העליי...
אל הספר