הסוד בגבולות התבונה במשנתו של רבי אברהם בן הרמב"ם 76 זמנם והתעסקות מחשבתם היתה רק לרכוש ענינים רוחניים וכאשר התגלע ריב ועסק מן אותה הבאר קרא אותה ( יצחק ) עשק כלומר "באר זו נתנה לנו עסק במה שאין בטבענו להתעסק בו" [ בראשית כו 20 ] . רבי אברהם רואה בחיי האבות דגם של עובדי השם בדרך המיוחדת . אחד מהסימנים לכך הוא מיעוט העיסוק בחיי העולם הזה ובפרנסתם . הסוד כאן הינו המאפיין את ההולכים בדרך רוחנית, שמזניחים את חיי השעה כדי להגיע לדבקות באל בדרכי הנבואה . גם אם היו האבות בעלי נכסים מרובים, לא השגיחו בכך ולא נטו לחיי מותרות, כי אם לדרך הרוחנית . מעניין שאחד מהכינויים של הצופים הוא פקיר, היינו עני . לא במובן שבאמת היו עניים, אלא שלא החשיבו את העושר והעוני של העולם הזה בהליכתם בדרך הנזירות . עניין היחס לרכוש בא לידי ביטוי גם בברכת יצחק לעשו . אמנם גם עשו יהי לו משמני הארץ, אולם ליעקב האל עצמו ייתן את ברכתו העודפת, שאינה קשורה לרכוש בעולם הזה, אלא היא ברכה לדרך רוחנית שיעקב יזכה בה יחד עם העושר, לעומת אחיו שיזכה אך בעושר בעולם הזה . המבינים "טעם" ( דוק ) , אומר רבי אברהם, יבינו סוד זה, המאפיין את...
אל הספר