הסוד בגבולות התבונה במשנתו של רבי אברהם בן הרמב"ם 58 התאמצות רוחנית יוכל אדם לחוות את "הטעם", היינו הדַוֻ'ק, שהוא מצב של גילוי סודות התורה באופן ישיר . יסוד נוסף שלא כל כך הוזכר במאמר הוא הגישה האזוטרית של הפרשן המיסטי, אשר מנסה לגלות ולהסתיר בו בזמן פן יפול פירושו לידיים לא ראויות, וגם כדי לקיים את צו החכמים של הצנעת סתרי תורה . דבר נוסף המשותף לתֻסְתַרִי ולרבי אברהם הוא העניין של תכלית הפירוש, היינו הגעה, וֻצוּל . גם אצל תֻסְתַרִי אין הוֻצוּל מכוון להגיע לחֻלוּל, היינו להתאחדות של הגוף עם האל, אלא רק לקרבה ( קֻרְבּאו אִתִצַאל ) של המאמין עם האלוה . דבר זה מעמיד את רבי אברהם בשורה אחת עם הפילוסופים המיסטיים 16 שדחו את החֻלוּל וביקרו את הגישה הזו כבִּדְעַה, כדבר האסלאמיים והיהודים, 17 חידוש לא רצוי בדת, למשל אצל אל-ע'זאלי . 16 Diana Lobel, The Sufi - Jewish Dialogue, University of Pennsylvania Press, Philadelphia 2007 . 17 ראו אל-ע'זאלי, אחיאא' , ספר ראשון המדע, עמ' 39 .
אל הספר