על מדרש ואליגוריה — “אלא" כמקרה מבחן

ישי רוזן-צבי | על מדרש ואליגוריה — “אלא" כמקרה מבחן ] 223 [ "צרורות בשמלותם על שכמם" ( שמות יב, לד ) — רבי נתן אומר : וכי לא היה שם בהמה ? והלא כבר נאמר "וגם ערב רב [ עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד ] " וגו' ( שמות יב, לח ) ? ומה תלמוד לומר "צרורות בשמלותם על שכמם" ? אלא שהיו 37 ישראל מחבבין את המצות "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" ( תהלים ל, א ) — וכי דוד בנאו ? והלא שלמה בנאו, שנאמר "ויבן שלמה את הבית ויכלהו" ( מלכים א ו, יד ) ? ומה תלמוד לומר 38 "מזמר שיר חנוכת הבית לדוד" ? אלא לפי שנתן דוד נפשו עליו נקרא על שמו בשתי הדרשות האינפורמציה הטריוויאלית בפסוק הופכת בדרשה שלאחר ה"אלא", ללקח : חיבוב המצוות, מסירות נפש על בית המקדש . זו תופעה רווחת מאוד . הנה דוגמא נוספת : ״רבי אליעזר אומר . והלא המים תחת רגלי ישראל היו והארץ אינה צפה אלא על המים, שנאמר "לרוקע הארץ על המים" ( תהלים קלו, ו ) . הא מה תלמוד לומר "לא מצאו מים" 39 האל העלים את המים במכוון כדי לנסותם ( השוו דברים ( שמות טו, כב ) ? אלא כדי ליגען״ . ח, ב ) וכך דברי הפסוק ״לא מצאו מים״ הופכים מתיאור עובדתי סתמי למעשה השג...  אל הספר