המאמין באדם : ספר יובל לכבוד אבי שגיא ] 92 [ יהודית בהר, וממילא את העצמת העלייה היהודית אליו, כעמדה שמבקשת לצמצם את 4 ריבונות האל בארץ . כך כתב : הקדושה מתגלמת תמיד במערכת נורמטיבית של איסורים, שמשמעותה הוא צמצום כוחו, חירותו ושליטתו של האדם על מרחבים שונים של חייו . קדושה מכוונת לעיצוב תודעה שלפיה האל הוא הריבון הבלעדי של הקיום . עמדתו התייחסה בעיקר לשאלת ה"לשם מה ? " בעלייה להר, לאמור, בכוונה האידיאולוגית הסמויה או גלויה שעומדת, להבנתו, לנגד עיני המובילים מהלך זה . ללא צל של ספק, עמדתו מתכתבת עם הנורמה שהתקבעה במאות השנים האחרונות, בפרט תחת השלטון העות'מאני, לפיה נדחקו רגלי יהודים מהר הבית, עד כדי כך שמסורת העלייה להר השתקעה ותמורתה נולדה מסורת הלכתית של איסור עלייה להר, בדינמיקה שמזכירה תופעות הלכתיות אחרות שנאסרו במנהג לאורך השנים ( כמו מצוות הייבום, לדוגמה ) . אכן, עמדה זו שנשמעת בחלל השיח האינטלקטואלי והתרבותי בחברה הישראלית בימינו, אינה נוגעת בשאלה שאני מבקש לעמוד על טיבה בשורות אלה, והיא המעשה ההלכתי המתלווה לשינוי חברתי, כתוצאה מתופעה מתרחבת והולכת של יהודים שכן עולים להר הבית...
אל הספר