אבי שגיא כהוגה אישי: דיאלוג עם כתביו

דוד אוחנה | אבי שגיא כהוגה אישי : דיאלוג עם כתביו ] 29 [ פילוסופיים, והתוצאה המתקבלת היא תמונה מקורית המציגה פרספקטיבה רעננה . שילוב כלים זה מייצר הבנה רב-שכבתית, ודבריו של שגיא על ברנר בעניין זה תקפים בה במידה לו-עצמו : “הניסיון הברנרי, כניסיון אקזיסטנציאליסטי, נותר עמוס דיאלקטיקות ומורכבויות 2 המגיחות אלינו ממקומות שונים, באופן גלוי או באופן מובלע" . אם ברנר העמיק במצוקה האקזיסטנציאלית שהעסיקה אותו כל חייו, הרי שגיא העתיקה לשאלות הנוגעות לקולקטיב היהודי והציוני, כמו — זהות לאומית, מוסר וצבא, הלכה ומודרניות, ועוד . בדומה לסופרי ההשכלה ומשורריה חתר גם שגיא לסינתזה בין הדת לחיים, חתירה שמקורה בשאיפה לחיי תבונה במצוות הליברליזם הבורגני האירופי . בשונה מהם, סופרי התחייה ומשורריה מנגידים בין חיים לדת ומעלים על נס יסודות מיתיים, כוחות 3 נוסף לאבחנותיו הידועות האלה של ברוך קורצווייל, מעניינת יצריים ותחושות מיסטיות . בהקשרנו גם אבחנתו של יוסף גייגר כי אנשי אקדמיה הולכים ובונים סמכות חלופית לסמכותה הרבנית של הציונות הדתית, ומוסיף דב שוורץ : “לא נטעה אם נקבע שאבי שגיא 4 הוא גיבור מרכזי במגמה זו...  אל הספר