סוגיית האותיות השורשיות והשימושיות והזיקה אל תפיסת השורש העברי במשנתו של מנחם בן סרוק הספרדי

ס ו ג י י ת ה א ו ת י ו ת ה ש ו ר ש י ו ת ו ה ש י מ ו ש י ו ת 201 בהכללה נאמר שה'שורשיות' הן האותיות המרכיבות את השורש, ואילו ה'שימושיות' לעתים מרכיבות את שורש המילה ולעתים באות כאותיות נוספות בשימושים שונים . ל'שורשיות' כינויים נוספים בכתבי המדקדקים, למשל אותיות 'יסוד' ( אצל רס"ג ומנחם ) , 'רוכבים' או 'נקבות' ( בספרות הקראית ) . גם ל'שימושיות' כינויים נוספים, כגון 'תוספות' ( אצל רס"ג באגרון ) , 'משרתות', 'אותיות למלאכה' ( אצל מנחם ) , 'בנוי', 'מבנייה', 'בניינים', 'מורכבים' או 'זכרים' 4 אך כל אימת שנרצה לציינן בהכללה, נכנה אותן להלן ( בחיבורים קראיים ) . 'אותיות שורשיות' ו'אותיות שימושיות' . בספרות המחקר לא הרבו לעסוק בתפקידיהן של האותיות השורשיות והאותיות השימושיות ובמשמעות העיסוק בסוגיה זו . בעבר ניתן עיקר תשומת הלב לסימנים המנמוטכניים של שתי הקבוצות ( שלעתים מנציחים את שמו של 5 המדקדק היוצר ) ולהבדלים בין המדקדקים בנוגע לאופני החלוקה ולפרטיה . במחקר בן דורנו עמד אהרן ממן על החלוקה האמורה ככלי ארגוני כמסגרת 6 ודן בקר הציג אתהרצאה לרעיונות הדקדוקיים וכן על זיקתה לתפיסת השורש, מקורותיה...  אל הספר