הגותו ההלכתית של הרשב"א בהלכות ציבור: 'מטרד לציבור' כמקרה מבחן

ה י צ י ר ה ב ס פ ר ד ו מ ס ו ר ו ת י ה 56 הנוגעות לתחום זה . הרשב"א, רבי שלמה בן אברהם בן אדרת, היה ראש חכמי 7 מפעלו הפרשני 6 ועד לשנת 1310 לספירת העומר . ספרד מלפני שנת ,1270 8 והפסיקתי עמד ועומד במרכז הפעילות ההלכתית עד ימינו . ב . רקע הלכתי 'דיני מטרדים', או בשמם ההלכתי דיני 'הרחקת נזיקין', מרוכזים בשורת משניות 9 בפרק זה ניתןבפרק השני של מסכת בבא בתרא ( להלן 'פרק לא יחפור' ) . לראות הבחנה ברורה בין מטרדים ליחיד לבין מטרדים לציבור . חלק מן המשניות עוסקות במטרדים הפוגעים בשכן וחלקן במטרדים הפוגעים בעיר כולה . אולם היסוד העיוני להבחנה זו אינו נזכר שם במפורש . כמו בתחומי הלכה אחרים, 10 החלגם כאן התרחש תהליך של חישוף העיקרון המושגי שבבסיס הדברים, מחדל מחובה משפטית, כשהמעשה או המחדל מסכן את החיים, הבטיחות, הבריאות, הרכוש או הנוחות של הציבור, או שהוא מכשול לציבור להשתמש בזכות מזכויות הכלל' . סעיף 44 א לפקודה מגדיר מטרד באופן הבא : 'מטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפוסים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בה...  אל הספר