בתקופה שנעשית היסטוריה 28 דובנוב בפטרבורג, קיבל תחילה את הדגם הזה ואת המורשת המזרחנית הגרמנית, שבה שולבו מדעי המזרח ומדעי היהדות וכללה גם אתנוגרפיה ופולקלור . תמכו בשילוב הזה של האתנוגרפיה ב"חברה" הפרופ' שמואל קליין, חוקר ארץ 6 הגם שבעת הקמתה ישראל, שלמה דב גויטיין ויוסף יואל ריבלין המזרחנים, של האוניברסיטה העברית, באותו פרק זמן שבו הוקמה "החברה" הופרדו מדעי היהדות ומדעי המזרח, למורת רוחם . דינור תמך בכך בתחילה מכיוון שהיה זקוק לכספי העיזבון של אנ-סקי, ששליש ממנו יועד ל"חברה" לכשתוקם בארץ ישראל . "החברה" ששיוועה לכספים לצורך פעילותה לא יכולה, גם לדעת דינור, 7 כדי לקבל את חלקה בעיזבון היה עליה להראותלוותר על חלקה בעיזבון . פעילות בנושא האתנוגרפי ובעיקר לשלב מחקרים בתחום במאסף ציון , ואף ליזום מחקרים ולפעול בנושא האתנוגרפיה גם כלפי הציבור הרחב . ואולם בששת חוברות המאסף ציון פורסמו בסך הכול חמישה מאמרים אתנוגרפיים מתוך חמישים . כפי שציין שרירא, אחד המאמרים הללו, של דב הלר, מהווה 8 את "אחת הפרוגרמות המשמעותיות ביותר בחקר הפולקלור הארץ-ישראלי" . עם הופעת החוברת השנייה של המאסף ציון בשנת תרפ...
אל הספר