בתקופה שנעשית היסטוריה 12 אף שכוונתי בעת ההיא הייתה להתחיל במחקר חדש אחר, מצאתי אתגר מעניין בהצעה זו של יו"ר "החברה ההיסטורית" . פירות המחקר הזה, מעין ביוגרפיה של מוסד, מוגשים עתה לפני הקוראים . אין הכוונה בחיבור זה לדון לעומק בתכנים של ההיסטוריוגרפיה הישראלית על שלל בעיותיה ; אלו באו לידי ביטוי במחקרים רבים, שגם אני נטלתי חלק בהם, בספריי היסטוריוגרפיה ולאומיות ( מאגנס תשנ"ה ) , שמואל אטינגר : היסטוריון מורה ואיש ציבור ( מרכז שזר תשע"ב ) ו שבתאות : היבטים היסטוריוגרפיים ( אדרא תשפ"א ) . המחקר הנוכחי מבקש לספר את סיפורה של "החברה ההיסטורית הישראלית" ( להלן בכל הספר "החברה" ) מאז הקמתה ועד היום . "החברה" לא קמה לפתע פתאום וקדמו להקמתה תהליכים וכמה וכמה שלבי הכנה . משקמה "החברה", משקפים תולדותיה פרקים נכבדים בתולדות התמסדותה והתפתחותה של ההיסטוריוגרפיה הישראלית לדורותיה, את העניין הציבורי והבינלאומי שלה והתפתחותה עד היום . כמעט בו בזמן ימלאו בשנת 2026 מאה שנים להקמתה של "הוועדה הבינלאומית של מדע ההיסטוריה", ( The International Committee of Historical Sciences — CISH — סיש ) , ששורשיה עמוק...
אל הספר