ב ש ב י ל ה מ ה ו ת י ו ת 206 לדעת זאת . כל מה שנקרא בשם חינוך בלי דעת עקרון זה — הוא בגדר טעות . עלינו להכיר, שגם התרבות והאמנות ( ולא רק המדעים והמקצועיות ) נמצאות בשוליים של החינוך, ואינן שייכות לעיקר החינוך וגם אינן קרובות למרכזו . המשגה בחינוכנו הוא בזה, שהחינוך המעשי, המדעי והמקצועי, תופס מקום מרכזי, כמעט בלעדי, בו, ואינו מוליך את הצעירים לדעת את המקור, את יסוד היסודות של החינוך . ( דרכים בחינוך, עמ' 100 ) נראה אפוא כי לא מופרז לומר שדרכו של שכטר בחינוך היא מעין מסע הפנמה לאורך חייו של האדם, ומכוח היותו כזה המושג תלמיד אינו מצטמצם לגיל בית הספר, אלא חל על כל לומד באשר הוא . ההגות והחינוך כרוכים זה בזה — שכטר כמחנך וכהוגה אקזיסטנציאליסט משנתו החינוכית של שכטר והגותו הפילוסופית הן ככלים שלובים . בהכירו היטב את הגותו של קירקגור, אין פלא שמתקיימת אצלו הלימה בין הפילוסופיה לחינוך . כך כותב גולומב על קירקגור : בשביל קירקגור האמת אינה תוצר קוגניטיווי ואינפורמטיבי, שניתן להציגו באופן בלתי אישי, אובייקטיבי וצורני . הפילוסופיה, לדידו, אינה אקספליקאציה של התבוניות שבממשות, אלא יש לה תפקיד ח...
אל הספר