מהותיות כשפה דתית "שותקת"

ה מ ה ו ת י ו ת : ב י ן ה א ת י ל ד ת י 143 עמדת ההתייחסות שלנו לחיינו ולמה שצפון בהם היא שמשווה לחיינו את ערכם . עמדת ההתייחסות שעליה מדבר ויטגנשטיין מקנה לחייו של האדם את 47 לפי ויטגנשטיין, ניתן לחוות את העולם על פי מה שאי ה"מובן העמוק יותר" . אפשר לומר . התאולוגיה והפילוסופיה סיפקו עד כה רק השקפות עולם מַשלות, כי אין דרך אמיתית לומר מהו מובנו של העולם, או מה ערכם הטרנסצנדנטי באמת, ולכן אי אפשר להאמין להוגים דתיים שמבשרים על רצון האלוהים וגם לא לשמוע לפילוסופים המכריזים על ערכים מוחלטים . לשיטתו, ניתן לחוות את ערכם המוחלט של החיים רק לפי מה שלא ניתן לומר . האדם עומד בתווך, כי הוא אמנם זקוק למה שמבשרים בעלי השקפות עולם אלה, אבל להאמין בבשורתם או להבינה הוא אינו יכול עוד . תחת זאת, הוא חי בעולם מתוך עמדת התייחסות המגלמת בתוכה פליאה על חייו, ביטחון מוחלט שלא יאונה לו כל רע, ורצון לחיות מתוך מחילה מוחלטת . ויטגנשטיין עמד על כך שהוא בוחן את המציאות מנקודת מבט דתית, אף שהוא עצמו אינו אדם דתי, ורחש הערצה רבה לקירקגור . שכטר הולך בדרכם של שני אישים אלה בהתגדרותו ברובד המהותי ומכנה אותם אנשים...  אל הספר
אדרא - בית להוצאת ספרים אקדמיים