ב ש ב י ל ה מ ה ו ת י ו ת 100 וגם דת חיצונית . תקוותנו היא שבאחרית הימים יוקרנו כל נקודות ההיקף של כל מרכז מן האור שבממשות הפנימית, לא שיבוטלו הניגודים שבין הפנים והבין החוץ, אלא שלא יופסק הקשר ביניהם, וגם לא יביא המתח לידי קרע . ( ממדע לאמונה, עמ' 147 ) בפנותו למחנכים הוא מציג כדוגמה את הסתירה בהוראת האזרחות היוצרת דילמה למחנך : "אם האזרחות היא בשביל המחנך ממשות פנימית, הרי היא 82 יותר מאזרחות, ואם אינה אלא אזרחות בלבד, אין בה ממשות ואינה מחנכת" . אין לחנך למסגרת בלבד, טוען שכטר, שכן עיקר החינוך הוא במתן משמעות פנימית לחיים וכיוון מהותי לקיום . רק כיוון מהותי יכול לקבוע את המסגרת וליצור לה הצדקה . המסגרת עצמה אינה מספיקה, אך שכטר מכיר בחשיבותה : "מובן מאליו שהאזרחות, השירות, הדיוק והמשמעת הם בעלי חשיבות רבה 83 בחינוך, אבל אינם עשויים לבוא במקום התוכן המרכזי" . בלימודי התנ"ך עולים הדברים ביתר שאת, מכיוון שלטעמו התנ"ך הפך להיות מקור ללימודים חיצוניים, שאינם נוגעים במהות הפנימית : מי שחושב שעיקר החיים הוא בתחום המדע או הכלכלה או הטכניקה או האמנות, או בקיום המצוות המעשיות שבדת, או ברומנטי...
אל הספר