ב ש ב י ל ה מ ה ו ת י ו ת 70 7 ניתוח זה נחשב לתובנה החשובה ביותר בכלל בפירוש שהאדם מעניק למוות . 8 זאת מכיוון שהוא רואה את המוות כ"אפשרות",הגותו על תמונת האדם . כהזמנה, כנגד תפיסת המוות הדתית כ"ממשות" שגורמת לאדם "להחליש" את אפשרותו של המוות . מבין הפילוסופים שעסקו בנושא המוות, היה זה היידגר שהתייחס לא רק לאלמוות ולחיים שאחרי המוות, אלא גם לאופיו של המוות במהלך התרחשותו . תפיסתו של היידגר נבדלת באופן ניכר מזו של קירקגור, שראה באתוס הדתי אמצעי הראוי להפיכת האדם לאותנטי . היידגר לעומתו רואה בבחירה של האדם בדת גורם המונע את חקירת שאלת הקיום . עם זאת, למרות השוני 9 המשותף לשני ביניהם מעניין להשוות את ההשקפות על המוות בהגותם . ההוגים הוא ההכרה בכך שהמוות אינו אוניברסלי אלא נחווה על ידי כל יחיד ביחס למותו שלו . שניהם רואים בחרדה מהמוות, בייאוש ובסבל האנושי, גורם המגביל את הקיום — הן בשל הזמן הנתון של החיים והן בגלל איכותם המואפלת תמידית על ידי הסבל . ועם זאת, הם סבורים שהמציאות הזאת מזמנת אפשרות לקיום אמיתי, אותנטי, במובן זה שהאדם נקרא להעניק משמעות לחיים כפי שהם . קירקגור והיידגר בדעה כי הת...
אל הספר