ב ש ב י ל ה מ ה ו ת י ו ת 62 יש ? מהו המצב הקיים ? ) , האסכטולוגי ( מה ראוי שיהיה ? ) , האסטרטגי ( מה יש לעשות ? ) והגדרת הציבור ( בשביל מי ? על ידי מי ? ) . אשר ליסוד הדיאגנוסטי — מהו המצב הקיים — לם מטעים שהוא מבוסס בעיקרו על אמונה ולא על ידע 136 גם חוקר האידאולוגיה הבריטי טרי איגלטון אמפירי, גם אם הוא מוצג ככזה . כותב ש"אידיאולוגיה [ ובכלל זה גם רבות מהתיאוריות המדעיות, בוודאי במדעי 137 החברה, ש"ש ] היא מכלול של 'יחסים נחווים' ולא של ייצוגים אמפיריים" . חוקר החינוך יורם הרפז, תלמידו של לם, שקיים עמו שיחות על כתביו, טען בהתייחסו למאמר שמצוין לעיל, כי "במסגרת האידאולוגיה, הדיאגנוזה איננה מתארת את המציאות כמות-שהיא, לפי אמות-מידה מדעיות, אלא כך 138 צבי לם אישר זאת והוסיף : "להיות רציונלישתתאים למטרות האידיאולוגיה" . [ . . . ] פירושו שאדם מודע לכך שהוא, כמו כל אדם אחר, נזקק לאידיאולוגיה כדי לפעול בעולם ולהבינו ובד בבד — שהאידיאולוגיה שלו, כמו כל אידיאולוגיה 139 אחרת היא מערכת הכרה בלתי רציונלית" . הדברים האלה הם תובנה חשובה לדיוננו, כי משמעותם היא שבהגות על "מצב האדם" תיאורי הפילוסופים,...
אל הספר