ב ש ב י ל ה מ ה ו ת י ו ת 56 אותה ושעליה כתב כי ברגע שהאדם המודרני גירש את הדת מספֵרת החיים, 120 הוא נטל מן החיים את נשמתם . שכטר ניסה ליצור גשר בין התפיסה הדתית והחילונית, ולמזג את הדתי עם האקזיסטנציאלי . מהות מפעלו שבעקבותיו צועד ספרנו — להחזיר לבני דורו הצעירים את היכולת לחוש בהווייתו של אלוהים בעולם ובמעמקי נפשם . 121 כותב שכטר, כי האמונהבמאמרו "תפיסת עולם דתית של משכיל" והשקפת העולם במובן המקובל של היהודים החרדים היא דרך "פשוטה ומועילה", מכיוון שהיא מושתתת על התפיסה שקיים אל אישי השומע תפילה שהאדם יכול להשפיע עליו, שסולח על עוונות, שמעניק שכר ועונש וכן הלאה . "ואם מניחים שכל זה אמת, הכל קל, ויכולים לבאר הכל על נקלה" . אלא שזו כמובן איננה אופציה בעבור האדם החילוני : האדם המודרני אינו מאמין בכל אלה, אפילו הוא מקבל על עצמו להאמין בהם . והעיקר שהוא אינו מאמין באל אישי, שהוא יכול לפייסו, כדי לזכות בסליחתו [ . . . ] משום כך נעשה הדבר קשה מאוד לומר לאדם מה לעשות . על האדם המודרני להיות ער תמיד, מבחין תמיד, מכיר תמיד, מעמיק תמיד, כדי שיזכה לאמונה, וזה מכביד מאוד . מקום הפגישה של האדם המוד...
אל הספר