הנשיא האנרכו-קפיטליסטי | 173 באמונות דתיות או בהיעדרן עניין פרטי, שאין למדינה או לאדם אחר זכות להתערב בו בכפייה או בצנזורה . בניגוד לאנרכיזם מן השמאל, תפיסה זו רואה ברכוש הפרטי תנאי הכרחי לשלום ולציוויליזציה, ומבססת יישוב סכסוכים על חוזים חופשיים ועל מנגנונים פרטיים . במקום בתי משפט מסורתיים של המדינה — יפעלו סוכנויות שיתחרו זו בזו . הן יחתרו לתת שירות טוב יותר כדי שאנשים, אגודות וחברות ישכרו את שירותיהן . נקודת הדמיון היחידה בין אנרכו-סוציאליזם לאנרכו-קפיטליזם היא הדרישה לביטול המדינה . בעוד שהאנרכיזם השמאלי מטיל ספק במונופול על הכוח, כאילו היה דמות אב שממנה מבקשים עצמאות בגיל ההתבגרות ( מתוך נאיביות, כאשר עדיין אין קורת גג או אמצעים לקיום ) , האנרכו-קפיטליזם, אף שלעת עתה הוא מצוי במישור האינטלקטואלי, מציע פתרונות קונקרטיים לבעיות ממשיות . האם המגזר הפרטי יכול לספק ביטחון ביעילות רבה יותר מהמגזר הציבורי ? האם הקפיטליזם יכול לתרום לניקיון הרחובות ? האם מערכת בתי הסוהר תהיה יעילה יותר בניהול פרטי ? האם תחרות בין מטבעות של מנפיקים פרטיים תיצור תמריצים טובים יותר לשמירת ערכם, מאשר פיסות ה...
אל הספר