השנה הייתה 2021 . על ארגנטינה חָלַש משטר נטול יכולות ומושחת, בראשות הנשיא אלברטו פרננדז . הנשיא הזה היווה כמעט חיקוי נלעג לנשיא של ממש, היות שהוא היה כפוף לגחמות הפוליטיות הבלתי מוסריות של הבוסית שלו, העבריינית כריסטינה קירשנר . המיאוס בעם כלפי החוג הפוליטי היה עצום . קרינה מיליי נזכרת כי בעת שליוותה את אחיה וסייעה לו במסעות, בוועידות ובסימפוזיונים, "היו לנו מפגשים עם אנשי עסקים וחברים, אנשים שהכרנו בעת שחאבייר השתתף בערוצי טלוויזיה ; ארוחות ערב שבהן כולם דיברו על עבודתו המצוינת ככלכלן וכמקדם רעיונות החירות . עד שיום אחד, באחד הנשפים, המארח אמר לחאבייר : 'הכול טוב עם הקרב התרבותי שלך, אבל כאשר האנשים הולכים להצביע, שמך לא נמצא שם'" . נראה כי ההערה הזאת הייתה הדחף הראשוני למה שנהפך לאחר מכן למסע הרואי . מיליי הצביע לאלוורו אלסוגראי בבחירות לנשיאות ב- 1989 . הוא הצביע לקרלוס מנם בבחירות לנשיאות ב- 1995 . ב- 1999 הוא הצביע לדומינגו קָבָּאלוֹ . ב- 2003 הוא הצביע לריקרדו לופז מרפי . ב- 2007 הוא לא הצביע לאף אחד . ב- 2015 הוא הצביע למאוריסיו מקרי . ב- 2019 הוא הצביע לחוסה לואיס אספרט . ואילו...
אל הספר