סיכום | 231 האסלאם, כפי שהיה בימים שקדמו להופעת התנועה הציונית . טבח ה- 7 באוקטובר והקשר הישיר בין מחולליו, הוגיו ומבצעיו, לבין תביעת השיבה הפלסטינית, הוכיחו פעם נוספת מגמה זאת . עם חתימתו של ספר זה התקבלו עדויות ראשונות מחטופים ששבו ארצה, שלימדו אף הן עד כמה מרכזי סיפור ״השיבה״ בקרב אנשי חמאס והציבור העזתי . אחת מהן היא זו של אלי שרעבי, ששרד בשבי חמאס 491 יום והעיד על כך בספר שפרסם : יש לכל השובים מנטרות שעליהן הם חוזרים שוב ושוב . יש כאלה שמדקלמים אותן יותר ויש שפחות, אך כולם ללא יוצא מן הכלל מאמינים בזה ואומרים את זה בפה מלא : האסלאם הוא דרך האמת היחידה, האדמה שייכת להם, כל האדמה שייכת להם, כל מה שהם קוראים לו אדמת פלסטין . זה לא משנה אם זה בעוטף עזה, או במזרח ירושלים, בעכו, או בתל-אביב, או בבית שאן ; אין כאן מקום ליהודים, ואין דבר כזה ישראל, והמלחמה שלהם בנו לא תפסיק עד שלא נתפנה מכאן כולנו ונחזור לארצות שמהן הגענו, עד שהם לא יכבשו את המילימטר האחרון של הארץ הזו . 1 מציאות זו מחייבת את כולנו בישראל להשתחרר מהקונספציה המוטעית ולהבין שהשיבה איננה עניין פולקלוריסטי או טקטי . עלינו לדע...
אל הספר