הפליטות הפלסטינית – בתחתית ״מדד החומרה״

פרק ז - גם לפליטות יש סוף | 227 כמו : האם ההעברה הייתה בזמן מלחמה ? האם מדובר בגירוש חד-צדדי או בחילופי אוכלוסייה ? מי היה הצד שיזם את המלחמה – המגרש או המגורש ? האם הצד המגורש או המגרש ביצע מעשי גירוש או מעשי זוועה אחרים במהלך האירועים ? האם צד לסכסוך הצהיר על כוונתו להשמיד את הצד השני ? האם הוא קיים החלטות בינלאומיות בסמוך לאירוע ? האם הצד המגורש או המגרש פעל נגד החלטות אלה ? ימיני מצא כי ״לפי כל קנה מידה אובייקטיבי, מעשיה של ישראל במסגרת המלחמה שיצרה את בעיית הפליטים הפלסטיניים, ובהמשך את בעיית הפליטים היהודים מארצות ערב, היו הקלים ביותר במדד החומרה״ . אגב, לראש הרשימה הגיעה טורקיה, שייצרה אירועי פליטות קשים מאוד, עם מספר הרוגים גבוה מאוד . ייתכן שניתן להציע מדד שונה מזה של ימיני, אך התמונה לא תשתנה . אירוע הפליטות הפלסטיני, גם על פי מדד של ״שכל ישר״, הוא מהקלים ביותר ביחס לאירועי פליטות מקבילים בעולם ; שונה מאוד מהאופן שבו הפלסטינים מציגים אותו, כאסון נורא וחסר תקדים, שבו הם לא רק גורשו אלא גם סבלו מפשעים ומהתנהלות אלימה ובלתי אנושית מצד ישראל . 51 לסיום, ערביי ארץ ישראל לא היו ואי...  אל הספר