פרק ו - פליטים לנצח : כיצד נוצרה ושומרה ״בעיית הפליטים״ ? | 169 היא השיבה, ״הורו לנו לצאת מהבתים, כי תהיה כאן מלחמה קשה . הבטיחו שנחזור לבתים שלנו, וגם לבתים של היהודים שיגורשו מכאן במלחמה . האמנו להם, לא רק אנחנו . גם השכנים, כולם . הבטיחו לנו ניצחון . אחרי המלחמה רצינו לחזור, אבל כבר היה גבול ושתי מדינות, והכול השתנה״ . ״פעם״, היא הוסיפה וסיפרה, ״ביקרה אצלנו כאן בשייח ג׳ראח משפחה יהודית, שאבותיה חיו פה . הם עזבו ב- 84׳ ושוכנו בשייח באדר, שגם אותה עזבו הערבים, איפה שהיום משרד החוץ שלכם . עכשיו הם גרים במקום אחר״ . בתום השיחה שאלתי אותה : אם תהיה אפשרות, תרצי לחזור לקטמון ? ״הלוואי״, היא השיבה . רגע לפני שנפרדנו, ביקשתי את רשותה לפרסם את דבריה ברבים, אבל היא נבהלה : ״לא, לא . . . ישחטו אותי״, אמרה, והדגימה בידיה תנועת שחיטה על צווארה, ״דיברתי יותר מדי . די . לך מפה״ . מי שלא חששה לדבר, ואף פרסמה את דבריה, הייתה ד״ר ע׳אדה כרמי, פלסטינית ילידת קטמון, שמסרה עדות אישית על החודשים הראשונים שלאחר החלטת החלוקה של האו״ם . 24 ״תחילה״, סיפרה, ״אחרי שהחלו העימותים בירושלים, אכן הורה הוועד הערבי ה...
אל הספר