מעמדה הריבוני של מדינת ישראל ביהודה ושומרון על פי המשפט הבינלאומי

142 | מהנהר ועד לים בעתיד . דרישתן נענתה, 59 אך באפריל 1950 ירדן סיפחה לשטחה את יהודה ושומרון . הסיפוח הירדני לא זכה להכרה בינלאומית, ואפילו מדינות ערב התנגדו לו . רק שתי מדינות הכירו בו רשמית : בריטניה ופקיסטן . בחלוף 38 שנים, ב- 31 ביולי ,1988 התנתקה ירדן מכל זיקה משפטית ומנהלית ליהודה ושומרון והכריזה כי מעבר להמשך אחריותה למקומות הקדושים למוסלמים בירושלים – ובראשם הר הבית – היא איננה רואה עצמה עוד כבעלת מעמד בשטחי יהודה ושומרון . 60 הוועדה בראשות שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי ( שמונתה על ידי ממשלת ישראל בפברואר 2012 כדי לבדוק את מצב הבנייה ביהודה ושומרון ) קבעה לימים כי ״בכך הושב מעמדו החוקי של השטח למעמדו המקורי, לאמור שטח שנועד לשמש בית לאומי לעם היהודי, אשר היה בימי השלטון הירדני, בבחינת ׳בעל זכות חזקה׳ שנעדר מהשטח במשך מספר שנים מכורח מלחמה שנכפתה עליו, ועתה שב אליו״ . 61 ברוח זו, שאינה פופולרית כיום בזירה הבינלאומית, התבטאו לפני שנים כמה משפטנים בינלאומיים ידועי שם, ביניהם פרופ׳ אליהו לאוטרפכט, 62 פרופ׳ מיכאל קרטיס, 63 פרופ׳ יוליוס סטון, 64 ופרופ׳ סטפן שוובל, לשעבר נשיא בית ...  אל הספר