פרק ה - השיבה היהודית | 127 ביטוי לכיסופים ולערגה אליה . ארץ ישראל נשזרה בתפילה, בטקסים הדתיים, בשירה, בספרות, בפרוזה . החגים היהודיים שצוינו בגולה נותרו מוכוונים למולדת, לארץ ישראל . בתפילותיהם הקפידו היהודים להתפלל תפילת טל בחודש ניסן ותפילת גשם בתשרי כנהוג בארץ ישראל – גם אם חיו בארצות שבהן הגשמים ירדו בניסן בעוז והחום יקד בתשרי . לעומת זאת, לשורשים ההיסטוריים של הפלסטינים – אלה שהתגוררו כאן לפני 1948 ועזבו בעקבות המלחמה, וגם אלה שנמצאים כאן היום – אין כמעט מאפיינים ייחודיים מוקדמים משותפים : לא מוצא אתני משותף וגם לא היסטוריה ומולדת משותפות . בה בעת, תמונת ההיסטוריה שמציגים תועמלני הפלסטינים כיום מתאפיינת בהכחשת זיקתם של היהודים לארץ ישראל, לירושלים ולהר הבית – ובהצגת עצמם כילידי הארץ וכמי שנוכחותם בה קדמה לזו של היהודים, תוך זיוף ההיסטוריה . 12 המחקר בשנים האחרונות ריכז תיעוד רחב היקף שהציג למעלה מ- 1,100 שנה של מקורות מוסלמיים וחכמי דת מוסלמים שבניגוד לתועמלנים הפלסטינים של היום הכירו בריש גלי בזיקה היהודית לארץ ישראל, לירושלים, להר הבית ולמקדש ולימדו זאת . חלק גדול מהחומרים הללו...
אל הספר