74 | מהנהר ועד לים על כך, בשנים האחרונות אישים מוסלמים החלו להגדיר את מסגד אל-אקצא – שנחשב באסלאם כשלישי בקדושתו, אחרי מכה ומדינה 101 – כשני בקדושתו : אחרי מכה ולפני מדינה . שינוי גילו של מסגד אל-אקצא לתקופה הקדם-מוסלמית, מסביר חוקר הסכסוך והמקומות הקדושים, פרופ׳ יצחק רייטר, הוא חלק מניסיון ״לאסלם״ את התקופה שקדמה להופעת בשורת האסלאם של מוחמד ולשערב את ירושלים ואת ארץ ישראל . תהליך האסלום והשערוב הונע על ידי הצורך לטעון לזכות היסטורית ערבית ואסלאמית על אדמת הקודש, קודם שהגיעו אליה בני ישראל ( היהודים הקדמונים ) והנוצרים . לצורך כך נעשה שימוש במסורות ישנות שמייחסות את בניית אל-אקצא לאברהם, לאדם הראשון או לתקופת בריאת העולם . זכור לי היטב סיור במורדות נחל קדרון בירושלים, שבו השתתפתי בתחילת שנות האלפיים עם קבוצת סטודנטים לארכיאולוגיה מאוניברסיטת בר-אילן . חברי הקבוצה ביקשו להציל שרידים ארכיאולוגיים מימי בית המקדש הראשון והשני מערימות העפר שהוואקף הוציא מהר הבית במסגרת החפירות שעשה להרחבת אורוות שלמה ושפך לאפיק הנחל . אחד מאנשי הוואקף שהבחין בסטודנטים קרא לעברם : ״אין לכם מה לחפש כאן, כפי ...
אל הספר