שיקום מסגדים ובתי עלמין כשלב מקדים לשיבת אוכלוסייה

פרק ב - ״זכות השיבה״ : מתיאוריה למעשה | 71 התנועה האסלאמית בישראל את ״אגודת אל-אקצא לשמירה על ההקדשים האסלאמיים״ ; ולאחר הפילוג בתנועה האסלאמית לפלג צפוני ופלג דרומי, התפצלה גם העמותה ל״אגודת אל-אקצא״ ו״מוסד אל-אקצא״ . העמותות הללו החלו למפות את האתרים הקדושים המוסלמים הנטושים ברחבי הארץ, לשפץ ולתחזק אותם ואף לארגן אליהם עליות לרגל, בתביעה להשיבם לידי המוסלמים . לדברי כמאל ריאן, מראשי הפלג הדרומי, עד היום מופו 4,200 אתרים כאלה ובהם 1,200 מסגדים הרוסים ו- 2,500 בתי קברות נטושים . 91 כל האתרים מתועדים בארכיון שהקימה התנועה האסלאמית בכפר כנא . מחקרו של שבי העלה כי הסיבה המרכזית לפרויקט השימור של האתרים הדתיים הנטושים אינה חשש מחילול שלהם אלא כדי ״להוביל בעתיד לשיבת אוכלוסייה ערבית למקומות אלה״ . 92 אחת הדוגמאות לכך היא הפעילות סביב הכפר ע׳אבסיה שבגליל המערבי . לאחר מסכת דיונים משפטיים בין עקורי ע׳אבסיה וצאצאיהם לבין המדינה, המסגד שנותר במקום גודר והכניסה אליו נאסרה בהוראת רשות מקרקעי ישראל . דאוד בדר, מזכיר ורכז ״הוועד להגנה על זכויות העקורים״, הסביר כי החזרת האתר הקדוש לפעילות ״תעודד בשל...  אל הספר