פרק 20: סולר לשתייה

258 | חומה ומסגד והתנגדו לתקיפה באיראן — חוזרים על טענת ה"אין ברירה" . הם מתעקשים לשתות מהסולר ודוחקים בכולנו להצטרף, כי לכאורה זאת החלופה היחידה . אחד השיעורים הגדולים בחיי למדתי במהלך מסלול ההכשרה בפלס"ר שבו ניווטתי לא מעט . אני זוכר ניווט קשה במיוחד, מסכם דרום . ארבעה ימים, בלי מפה, מעט מאוד אוכל, רק אנחנו והשטח . בשלב מסוים, שותפי לניווט ואני הגענו לנקודה שבה כל אחד סבר כי הדרך הנכונה היא 180 מעלות ביחס למה שהשני חשב . כך הלכנו שעות, עד שלבסוף השתכנענו שאנחנו לא במקום שבו רצינו להיות, בשלב זה אני רציתי לחזור מייד לאחור, וחברי ביקש דווקא להמתין, ללמוד, לעשות הערכת מצב מחודשת, ורק אז לקבל החלטה לגבי כיוון ההליכה הרצוי . במיוחד במקרה של "התברברות מפוארת", לא תמיד נכון לחזור על עקבותינו ; לעיתים צעד כזה רק יחמיר את המצב, ולעיתים הוא כלל לא אפשרי . מדינת ישראל צעדה בכיוון ההפוך במשך 30 שנה . הוּבלנו אל קצה מצוק מאיים . כדי להימנע מנפילה לתהום מצד אחד ומחזרה לאחור מצד שני, אנו צריכים להבין היכן אנו עומדים — ורק אז לתכנן בזהירות את נתיב היציאה . מאז ההתנתקות נטען פעמים רבות כלפי הימין שאי...  אל הספר
הוצאת סלע מאיר