גזענות בדלת הקדמית | 215 ההבדל היחיד : החוק איננו אוסר מכירת קרקע לכל מי שאיננו יהודי, אלא לכל מי שאיננו ערבי . ב- 1953 נחקק בירדן "חוק השכרת ומכירת נכסי דלא ניידי לזרים לשנת 1953 ", או בשמו הידוע יותר "חוק מס' 40 ", האוסר מכירת קרקע לכל מי שאיננו ערבי, ומטיל הגבלות גם על השכרת קרקע לאדם כזה . כיוון שהחוק הירדני עדיין חל באזור, מדינת ישראל כבר כמעט שישה עשורים מכבדת ומשמרת בפועל את החוק הגזעני האוסר על מכירת קרקע ביהודה ושומרון למי שאיננו ערבי . בכל עסקת נדל"ן ביהודה ושומרון שבה הקונה אינו ערבי, משתמשים במעקף משפטי מיוחד : העסקה מתבצעת דרך "חברה רשומה" ולא ישירות בין אנשים . המעקף הזה אינו מושלם : מבחינה טכנית הוא מסרבל ומקשה על העסקאות ; מבחינה מהותית הוא מקיים את החוק הגזעני ; ומבחינה אסטרטגית הוא לוקה ב"תסמונת המנהרות" שהצגנו בפתיחת הספר — פתרון נקודתי לבעיה שורשית ועמוקה, שהולכת ומחריפה עד להתפרצותה בממדים גדולים יותר . כיצד נוכל לדרוש מאומות העולם לראות בנו בני בית בארצנו, כאשר אנו עצמנו מקיימים חוק המגדיר אותנו כאורחים כאן, חסרי זכות קניין בסיסית ? ב- 2020 הגשנו עתירה לבג"ץ נגד ש...
אל הספר