294 | המדינה אינה זמינה כעת באחריות לא רק מכוח התפקיד הפורמלי שהם ממלאים, אלא משום שתפקידם המהותי הוא "להרות את העם ולהורות את העם" . זהו תפקיד כפול ועמוק . ראשית, "להרות" : אין הכוונה ללידה פיזית בלבד, אלא לפעולת ה"נשיאה" המתמדת . זוהי האחריות הקיומית, הבסיסית, לשלום העם, לביטחונו ולשגשוגו — בדומה להורה הנושא את ילדו, מגן עליו ודואג להתפתחותו . מדובר באחריות טוטלית ובלתי מותנית . שנית, "להורות" : זוהי האחריות לעתיד . תפקידה של ההנהגה הוא להנחות, לחנך, להתוות דרך, לקבוע סולם ערכים ולעצב את חזונו של הדור הבא . אין הכוונה ליחס פטרנליסטי או לזלזול בבגרותו של הציבור, אלא להמחשת טבעה המוחלט והבלתי-ניתן-להעברה של האחריות המוטלת על האליטה המשרתת, בדומה לאחריותו של הורה כלפי ילדו . יתרה מכך, הציבור ממנה על עצמו הנהגה, מפקיד בידיה סמכויות ומשלם לה על עבודתה, כדי שתרכז עבורו את הדאגה לחברה וללאום בכללותם . האליטה המשרתת בונה את החברה בשני מישורים משלימים . האחד הוא ייצוג : היא מייצגת את ערכיה הנשגבים של החברה ומהווה מופת עבורה . השני הוא ייצור : היא אמונה על ייצורם של ערכים אלה באמצעות המערכות ר...
אל הספר