מי הם עובדי המדינה ? | 243 המושג "משרת הציבור" ( Civil Servant ) נראה לכאורה כהתפתחות רעיונית של המושג הראשון, שכן הוא כבר מצביע על המוטיבציה והכוונה שבבסיס פעולתו של העובד . אבל דווקא במושג זה, המקובל כל כך, טמונה בעייתיות עמוקה . עצם ההגדרה "משרת" מניחה אוטומטית את קיומו של "אדון" . תפיסה זו ממצבת את "הציבור כאדון" — ישות קולקטיבית עריצה — ואת איש המקצוע כמשרת שתפקידו למלא את רצונותיה . במציאות הישראלית שתוארה כאן, היוצרות לעיתים מתהפכות : הציבור עצמו הופך שבוי בידי משרתיו — אותם שומרי סף, ועדים חזקים וגילדות מקצועיות . הנתק בולט במיוחד כאשר "משרתי הציבור" חזקים משמעותית מן הציבור שאותו הם אמורים לשרת ; כאשר הם מאוגדים, מתואמים ומאורגנים, וזוכים להגנות משפטיות וכלכליות, בעוד הציבור מפוצל וחסר אמצעי השפעה ממשיים . במצב כזה, הדיבור על "משרת ציבור" אינו אלא לעג מר . יתרה מכך, הגדרה זו אינה מותירה מקום למנהיגות וליוזמה, שכן התוכן המקצועי מוכתב לכאורה במלואו למשרת על ידי האדון . בכך היא מסירה ממנו אחריות, ומצמצמת את תפקידו לביצוע טכני בלבד . חמור מכול, הגדרה זו מכסה על האמת בכך שהיא מציגה...
אל הספר