האיש שידע מה חשוב | 175 ביותר של המחלה . הוא חושף עד כמה המערכת שבורה, עד שרק מנהל בעל חוסן נפשי כמעט מיתולוגי, ובברית נדירה עם השר הממונה, מסוגל לפרוץ אותה . המטרה אינה "למצוא עוד יותם" ; המטרה היא לבנות מערכת שבה גם מנהלים רגילים — אנשים טובים, מקצועיים ומסורים, אבל לא "חדי-קרן" — יוכלו להצליח . סיפורו של יותם חושף גם שאלה עמוקה עוד יותר, הנוגעת לשורש המשבר כולו . כאשר נשאל מנין שאב את הכוח לעמוד במתקפות הבלתי פוסקות, תשובתו אינה ניהולית, משפטית או תקציבית . היא ערכית : "אני יודע מה חשוב" . ה"חשוב" הזה אינו ערך אישי סובייקטיבי, אלא הגדרה מדויקת של תפקידו הדמוקרטי של שליח הציבור : ביסוס וחיזוק מדינת ישראל בהתאם למדיניות הדרג הנבחר . יותם הוא התגלמות רוח שירות המדינה האבודה . המצפן שלו אינו מתחרה ב"מצפן הפרוגרסיבי" או ב"מצפן המשפטי" ; הוא ניצב מעליהם . הוא מייצג את רוח השירות האמיתית — זו שמבינה שתפקידה לשרת את המדיניות בידי העם, ולא לחנך אותו או לנהל אותו לפי ערכיה האישיים . החוט המקשר בין כלל הבעיות שזיהינו — החל מן השיתוק המנהלי ועד למעילה באמון הציבור בשעת משבר — אינו חוט טכני של י...
אל הספר