הבית בקצה המדינה [ 250 ] השתרר שקט, בלט כיוון ברור : חוזרים הביתה . לא מייד, לא כולם, אבל חוזרים . "אחרי יותר משנה, ניתן לראות בימים אלה בשבילי חניתה התחלה של מגמת חזרה הביתה — בינתיים בעיקר בסופי השבוע", דיווח עלון הקיבוץ בדצמבר . "במיוחד בולטת נוכחות של משפחות, שפוקדות את היישוב וגם מנצלות את הביקור למפגשי שכנים, שחלקם לא התראו זה עם זה במשך כל התקופה . גם צוות הנוי החל בימים אלה בגיזום העצים ובניקוי הדרכים אחרי תקופה ארוכה שבה הם הוזנחו לטובת ענייני ביטחון והגנה . בהחלט יש לא מעט 242 סיבות לאופטימיות" . הנזק לרכוש בחניתה לא גדול . בוודאי בהשוואה ליישובים כמו מטולה ומנרה . 15 - 20 בתים בקיבוץ נפגעו בדרגות שונות, חלקם רק מרסיסים . יחד עם זאת, במחצית המבנים בקיבוץ יש נזק כלשהו — בבתי המגורים וגם בגני הילדים, חדר האוכל, המטבח, הכלבו, וגני המשחקים . נזק נגרם גם לתשתיות — הכבישים והמדרכות, צנרת הביוב והניקוז — שחלקם נסתמו ויצטרכו חפירה מחדש, וחלקם נפגעו מתנועת הצבא בתוך הקיבוץ . "הצבא הרס פה יותר תשתיות מאשר הירי מלבנון", אומר נדב קמינר . רוב הנזק בחניתה הוא נזק עקיף, כתוצאה משנה של הזנחה...
אל הספר