פרק 9 : נדודים [ 149 ] מרגשים עם ותיקי הקיבוץ . כולם בוטלו . את ההודעה הבאה 126 "קהילה יקרה, שלחה לחברי הקהילה רק אחרי יותר מחודש : עכשיו כשאנחנו מפוזרים ברחבי הארץ ואין אפשרות להיפגש על השבילים או בגני משחקים, המִפגש החברתי מקבל משמעות נוספת . לכן אנו מציעים לקיים באופן קבוע שני מפגשים בשבוע . מפגש אחד בזום, בימי שלישי בערב, ומפגש אחד פיזי בימי שישי באחד היישובים שמארחים חניתאים . ביום שישי הקרוב ניפגש בעין חרוד מאוחד, נקשקש, נאכל חלה ונשחק קצת על הדשא . . . " לאחר שבוע היא הזמינה את החניתאים לעוד מפגש — בבריכה של קיבוץ ניר דוד, עם ארוחת צהריים קלה . הפעם התכבדו 127 כולם בפלאפל . הפיזור הגדול של קהילת חניתה, הציב בפני מעיין אתגר מיוחד . היא ומשפחתה נדדו בין גבעת עדה, פרדס חנה וכליל שבצפון . "זה דרש הרבה התגייסות פנימית והחלטה, אבל ברגע שהחלטנו, אז מצאנו את הכוחות . הכי קשה היה לבת הקטנה, היא איבדה את הקרקע . מדי פעם היא ממש ביקשה לחזור הביתה, לחניתה . היה לנו מזל עם אבא שלי, אליקו כהן, שהתפנה לבת הזוג שלו והוא שם כבר מאז, ויש לה בית גדול" . דמי הפינוי שקיבלו בהחלט סייעו למשפחה מבחינה ...
אל הספר