הבית בקצה המדינה [ 102 ] "אחרי שבע קיבלתי הודעה מהמועצה שיש אירוע בדרום אבל עוד לא יודעים מה קורה, ולכן כדאי להעלות כוננות . הדלקתי טלוויזיה וראיתי מייד מה קורה", מספר דביר שני, ראש הצח"י ובעצמו חבר בכיתת הכוננות . בשבע וחצי ארז ודביר כבר היו בחוץ, מפטרלים עם הרכבים בדרכי הקיבוץ . שאר חברי כיתת הכוננות הוציאו את הנשקים שלהם מהכספות, אִרגנו את הציוד ועלו על מדים . המשימה הראשונה הייתה איוש השער הצהוב — שער הכניסה למשק — שאיננו מאויש בשִגרה . הוכנה במהירות רשימת שמירה ונקבעה תורנות פטרולים בקיבוץ, סביב השעון . השמירה והסיורים הללו נמשכים ברציפות מאז אותו בוקר ועד רגע כתיבת השורות הללו . "מבחינתי זה יום אחד ארוך שנמשך כבר שנה וחודשיים", אומר דביר . האתגר הגדול באמת, מאז ועד היום, היה הטיפול בתושבים . כבר בשעות הראשונות של מתקפת חמאס בדרום, החלו תושבים לעזוב . הם פעלו על דעת עצמם . החשש הגדול, והוא היה ברור ומוחשי להרבה מאוד אנשים ולא רק בחניתה, שהזוועות שהם רואים בטלוויזיה עלולות להתרחש גם בצפון, וזה יכול לקרות בכל רגע . כך למשל מנכ"ל מגן דוד אדום, אלי בין, סיפר כי באותה שבת חשש מאוד כי מ...
אל הספר