הטרגדיה הרומית והשפעתה על הטרגדיות של סנקא

מבוא 2 מעדותו של קיקרו אנו למדים אפוא שההצגות הקדומות הללו הוצגו ברומא ( כנראה בתיאטראות מאולתרים מעץ לפני שפומפיוס בנה את תיאטרון האבן המפואר בשנת 55 לפנה״ס ) או ברחבי איטליה, שהיו בה תיאטראות רבים, אם כי סביר יותר שבתיאטראות הללו הרבו להעלות יותר הצגות של מימוס 29 ופנטומימוס . כאמור לעיל, ידיעותינו על שכיחות הצגת הטרגדיות הרומיות הקדומות קלושות, ואיננו יודעים היכן הוצגו ומי היה קהלן . לעומת זאת ידוע שבשלהי המאה הראשונה לפנה״ס מתפשטת אופנת חיבור טרגדיות בקרב האריסטוקרטיה הרומית . מדינאים, כגון יוליוס קיסר ואוגוסטוס, מושכים 30 ואוגוסטוס בשבט הטרגדיה : יוליוס קיסר חיבר את הטרגדיה ׳אוידיפוס׳, 3 ואריוס רופוס ( Varius Rufus . ידידם הקרוב את הטרגדיה ׳איאקס׳ ( Ajax ) ; של וֶרגיליוס והוֹראטיוס ) חיבר בשנת 2 לפנה״ס טרגדיה ושמה ׳תיאסטס׳, והיא הוצגה בחגיגות לכבוד שובו של אוגוסטוס לרומא אחרי ניצחונו בקרב אקטיום ( Actium ) ; אוֹבידיוס כתב טרגדיה ושמה ׳מדאה׳ שזכתה לשבחים מפי 33 גם המדינאי והמשורר אסיניוס פּוֹליוֹ ( Gaius 32 וקווינטיליאנוס ; טאקיטוס 34 וכך Asinius Pollio ) חיבר טרגדיות אחדות והנהיג ...  אל הספר