החיים והמתים | 161 טוֹב לַעֲסוֹק בָּזֶה, כִּי כָּךְ יֵשׁ לִי לִזְמַן מָה מַשֶּׁהוּ כְּמוֹ בַּיִת . " עֲנָפִים, קִירוֹת וְדַפִּים זָרִים . כּוֹפַפְתִּי יָדַי בְּכָל מְאוֹדִי : אַשּׁוּחִים, אֳרָנִים, הַצְּלָלִים שֶׁהֵטִילוּ לְשָׁעָה קַלָּה עַל הַנְּיָר וְחָשַׁבְתִּי שֶׁבֵּינֵיהֶם מְהַלֵּךְ גַם צִלִּי, לֹא לִי . מַשֶּׁהוּ נִגְמַר וּמַשֶּׁהוּ אַחֵר לֹא הִתְחִיל וְאֵיךְ לוֹמַר קַיָּם וְאֵינֶנּוּ
אל הספר