הגישה האחת

[ יז, 6 — 9 ] על מדרשי שמות 243 לא עלתה בידינו אלא אחד : 'סְתוּר בֶּן מִיכָאֵל' ( במדבר יג 13 ) — שסתר מעשיו של הקדוש ברוך הוא, מיכאל שעשה עצמו מך" . 7 . האמירה השנייה של רבי יצחק מבקשת לומר שהשמות של עשרה מתוך שנים-עשר המרגלים המתפרטים בתורה ( במדבר יג 4 – 15 ) אינם שמותיהם המקוריים שניתנו להם בילדות, אלא שמות שניתנו להם 'על שם מעשיהם', היינו שמותיהם המובאים בתורה ניתנו להם לאחר שהוציאו את דיבת הארץ רעה . אנחנו יודעים ששניים ששמותיהם נזכרו ברשימה : כלב בן יפונה ( שם 6 ) והושע בן נון ( שם 8 ) הם שמותיהם המקוריים, התורה מספרת שמשה הסב את שמו של הושע ליהושע ( שם 16 ) . 8 . שתי אמירות נותנות תוקף לאמירה השנייה . האמירה הראשונה מציינת שהשמות שנקראו עשרה מרגלים "מסורת בידינו מאבותינו", ולא חידוש שחידש רבי יצחק בעל הדרשה מעצמו . האמירה השלישית מציינת שהצליח רבי יצחק להסביר את טעמו של 8 אלא אחד" ) . הוא מציע הסבר לשמו ולשםשם אחד בלבד ( "ואנו לא עלתה בידינו אביו של המרגל משבט אשר : "'סְתוּר בֶּן מִיכָאֵל' ( במדבר יג 13 ) — שסתר מעשיו של הקדוש ברוך הוא, מיכאל שעשה עצמו מך" . שמו ושם אביו מתפרשי...  אל הספר
מוסד ביאליק