[ טז, 12 — 16 ] 236 מחקרים בל"ח ( ד ) 12 . רואים שמרגליות התכוון לשני פירושים לצירוף ההפלגה "דיני דינים" בכותבו "רבוי דינים, דינים קשים" . כלומר הצירוף "דיני דינים" מביע גם ריבוי כמותי ( דינים הרבה ) וגם ריבוי איכותי המביע העצמה של הדינים ( דינים קשים ) . 13 . מניין לו למרגליות שצורת הרבים בשם העצם מְדָנִים אומרת 'ריבוי דינים' וגם 'דינים קשים' ? דומה אני שהשימוש בנסמך וסומך ששניהם בצורת הרבים מכוון רק לריבוי כמותי . כאשר במבנה הזה הנסמך בא בצורת היחיד והסומך ברבים המבע מכוון להשבחה איכותית של הנסמך . למשל בצירוף "שִׁיר הַשִּׁירִים" הנסמך שִׁיר עניינו 'המשובח שבשירים', ובצירוף "קֹדֶשׁקָדָשִׁים" הנסמך קֹֹדֶשׁעניינו החשוב ביותר בקדשים, ובצירוף "הֲבֵל הֲבַָלִים" הכוונה בנסמך הֲבֵֵל להֶבֶל גדול בעוצמת השטות שבו . 14 . לעומת זאת כאשר הנסמך בצירוף כזה הוא בצורת הרבים יש במבע כולו הגדלה כמותית, למשל "שירי שירים" עניינו לפי דעתי 'שירים הרבה', "הבלי הבלים" כוונתו 'הבלים הרבה' . כך היא כוונת הדרשן בהיסק "דיני דינין", שהוא לומד מצורת הרבים בשם העצם מְדָנִים — 'הרבה דינים' . הווה אומר : צירופי הסמי...
אל הספר